הלכות אבלים
אבלות בשבת ויו"ט
בשבת ויום טוב אסור לקרוע, בחול המועד תלוי במנהג הקהילות, אבל צריך לברך ברכת דיין האמת.
אבלות בשבת:
שבת שבתוך השבעה
השבת אינה מפסיקה את האבלות. אבל מונים את השבת למניין שבעה שהרי קצת דיני אבלות נוהגות ביום זה. דיני אבלות שבפרהסיא (שבגלוי) אינם נוהגים בו, אבל דיני אבלות שבצנעא נוהגים גם בשבת.
ערב שבת
שעה ורבע קודם שקיעת החמה בערב שבת, מותר לישב על כיסא וספסל ולנעול נעליים גם אם הן מצוחצחות, ומותר לו לצחצח אותם.
בגדי שבת
נוהגים ללבוש בגדי שבת, וכן מותר להחליף לבנים מכובסים וטוב שילבשם אחר תחילה, וכן מותר להציע מפות מכובסות על השולחנות.
דברים שבצנעא
אבלות של דברים שבצנעא נוהגת גם בשבת, ולכן אסור גם בשבת ברחיצה ובתלמוד תורה ובחיי אישות.
התפילות – לנוהגים ללכת לבית כנסת
מותר לאבל לצאת מביתו בשבת כדי ללכת לבית הכנסת. אין האבל אומר "הודו" קודם מנחה, ובקבלת שבת אומר רק "מזמור שיר ליום השבת", וכן אינו אומר המשנה "במה מדליקים" אולם יש מקומות שנוהגים לומר הכל, ואינם משנים בשום דבר מבכל שבת. אם מתפללים בבית האבל בשבת בשחרית אומרים "אב הרחמים", ובמנחה אין אומרים פסוק "ואני תפילתי" ואומרים "צדקתך צדק", ואין האבל אומר "ברכי נפשי" בימות החורף ולא "פרקי אבות" בקיץ.
קריאת התורה
אין האבל קורא בתורה בשבת בה חלים עליו דיני אבלות. ואין האבל עולה לתורה אף אם הוא כהן או לוי, ואם אין שם כהן או לוי אחר, טוב שיצא מבית הכנסת בשעה שקוראים לעלות לכהן או ללוי. אבל מותר לכבד אותו בהוצאה והכנסה ובהגבהה וגלילה. אחר קריאת התורה מזכירים נשמת הנפטר בתפילה "א-ל מלא רחמים", ואפילו בשבת שמברכים ברכת החודש שאין מזכירים אז שאר מתים. מותר בשבת לחזור הפרשה "שניים מקרא ואחד תרגום" ואם יום השביעי לאבלותו הוא בשבת, ימתין מלחזור עד אחרי יציאתו מבית הכנסת קודם האכילה. יש מתירים ללמוד גם פירוש רש"י למי שרגיל בכך כל שבת.
הסעודה
אין האבל אומר "שלום עליכם" בסעודת לילי שבת, וכן במקומות שנהוג לברך הבנים בליל שבת אין לברכם בשבת זו.
מוצאי שבת
אחר צאת השבת יאמר האבל "ברוך המבדיל בין קודש לחול" בלא שם ומלכות, ואחר כך יחליף בגדיו לבגדי חול ויחלוץ מנעליו. יש מקומות שנוהגים שאין אומרים בתפילת ערבית פסוק "ויהי נועם". אחר התפילה אומרים מזמור ט"ז שבתהילים.
הבדלה
אם האבל מבדיל אינו אומר הפסוקים "הנה א-ל ישועתי וכו' ", רק מתחיל מיד בברכות, והמנהג שמברך גם על בשמים.
אבלות בחג ובמועדי השנה
הפסקת אבלות בחג
מי שנפטר לו קרובו ונקבר קודם החג ונהג קודם החג אבלות אפילו שעה קלה, החג מבטל ממנו דיני אבלות שבעה. חג נקרא לעניין זה, שלושה רגלים פסח, שבועות וסוכות, וכן ראש השנה ויום הכיפורים.
ערב החג
מותר בערב החג אחר חצות לכבס בגדיו אבל לא ילבשהו רק בלילה, ויש נוהגים לכבס רק סמוך לערב. רחיצה מותרת גם בחמים אחר תפילת מנחה סמוך לערב, וכן שאר מנהגי אבלות. בערב פסח מותר הכל מחצות היום דאז הוא כחג לכל דבר. בערב יום כיפור מותר לרחוץ ולטבול סמוך לערב גם קודם תפילת מנחה, ומותר לו ללכת לבית הכנסת לתפילת מנחה, וכן מותר לו לאכול סעודת מפסקת על כיסא וספסל.
הלוויה בחול המועד
קודם צאת ההלוויה בחול המועד מחליף האבל בגדיו לבגדי חול וקורע בהם, אחרי הלוויה עושים "שורה" כרגיל רק האבל אינו חולץ מנעליו, ולאחר הלוויה מחליף שוב בגדיו לבגדי חג.
קריעה
יש קהילות שנוהגות שכל הקרובים קורעים בחול המועד, ויש קהילות שנוהגות שרק אבלים על הוריהם קורעים, ושאר הקרובים קורעים רק לאחר החג. כל הקרובים מברכים ברכת "דיין האמת" בחול המועד.
סעודת הבראה
אין אוכלים סעודת הבראה ביום טוב, אבל בחול המועד אוכלים כשיושבים על כיסאות רגילים, ואין אוכלים ביצים קשות כרגיל רק מיני מזונות וכדומה. יש קהילות שנוהגות שרק אבלים על הורים אוכלים סעודת הבראה, אבל לא על שאר קרובים.
אבלות
אינו נוהג בחג שום אבלות שבפרהסיא (בגלוי), אבל נוהג דברי אבלות שבצנעא ולכן אסור ברחיצה ובחיי אישות, בערב יום טוב האחרון מותר לרחוץ בחמים וללבוש בגדים מכובסים.
שלושים
ימי החג נמנים לימי אבלות שלושים, ולכן מסתיימים השלושים אחר שלושים יום מהקבורה. דברי אבלות הנוהגות בימי השלושים נוהגות גם בחול המועד.
הדלקת נר
הנר שרגילים להדליק בימי השבעה, צריך להיות דלוק גם בחול המועד וביום טוב אף שאין יושבים אז "שבעה".
מוצאי החג
במוצאי החג מתחילים לשבת אבלות שבעה עד עבור שבעה ימים מהחג.
פורים
פורים אינו מפסיק אבלות כחג, אבל אין נוהגים בו אבלות שבפרהסיא (בגלוי), לא בי"ד באדר בט"ו בין עיירות מוקפות חומה ובין עיירות הפרוזות. אבלות בדברים שבצנעא נוהגות גם בפורים ולכן אסור ברחיצה ובתלמוד תורה ובחיי אישות. ימי הפורים נמנים למניין אבלות השבעה. מותר להחליף בגדיו לבגדי חג, אבל צריך למעט במיני שמחה שעושים. בליל פורים אם יכול לסדר מניין בביתו לתפילה ולקריאת המגילה, יתפלל ויקרא המגילה בביתו, ואם אי אפשר מותר לו ללכת לבית הכנסת, ביום מותר ללכת לבית הכנסת אף אם הוא יכול לסדר מניין בביתו. קורעים בפורים כל הקרובים, ואחר הלוויה מחליף בגדיו לבגדי חג. אוכלים סעודת הבראה, אבל לא ביצים קשות כנהוג, רק במיני מזונות וכדומה. האבל חייב בסעודת פורים ובמשלוח מנות ומתנות לאביונים, אבל לא ישלח דברים העשויים לשמחה, אבל אין שולחים לאבל משלוח מנות כל השלושים, ולאבלים על הוריהם כל י"ב חודש גם דברים שאינם עשויים לשמחה.
תשעה באב
בתשעה באב מותר לאבל ללכת לבית הכנסת בלילה וביום עד גמר אמירת "קינות", ומותר לו לעלות לתורה גם בתוך השבעה.
האבל בימי השבעה
כללי
אחר שנקבר המת מסתיימת "האנינות" ומתחילה "האבלות", וממועד זה מונים שבעה ושלושים וי"ב חודש. אם הנפטר נקבר מיד אחר שקיעת החמה אפשר עדיין להחשיב את אותו היום למניין אבלות. לאחר זמן זה מתחילים מניין האבלות רק למחרת. אם קרוב משפחה של הנפטר לא נמצא בעיר במועד ההלוויה והקבורה, יש להתייעץ עם רב מתי עליו להתחיל באבלות.
על מי מתאבלים
א. מתאבלים על ילד הורים, אח, אחות, בעל ורעיה. תינוק פחות משלושים יום שמת אין מתאבלים עליו. ב. לפי הדינים חייבים להתאבל על שמונה קרובים והם: אב, אם, אח, אחות, אישה, בן, בת, בעל. ג. תקופת האבלות הינה שלושים ימי אבלות אך על אב או אם תקופת האבל נמשכת שנה תמימה.
איסורים על האבל
א. מנהגי אבלות אלה הם הדברים שהאבל אסור בהם במשך שבעת ימי האבלות: מלאכה, רחיצה וסיכה, נעילת מנעלים, חיי אישות, תלמוד תורה, שאילת שלום, כיבוס בגדים ולבישתם, ישיבה על כיסא וספסל, תספורת וגילוח, יציאה מהבית, השתתפות בשמחות.
מלאכה
אין לעשות מלאכה ולהתעסק בסחורה, חוץ ממלאכות הבית כגון אפיה ובישול, הדחת כלים ונקיון הבית. כשיש לאבל חנות או עסק הם צריכים להיות סגורים כל השבעה, ואם יש לו שותף ועל ידי סגירת העסק יהיה לשותף הפסד, יש להתייעץ עם רב באלו אופנים אפשרי פתיחת עסק.
רחיצה וסיכה
אין לרחוץ כל הגוף גם במים קרים, פניו ידיו ורגליו מותר רק במים קרים, לצורך רפואה בציווי הרופא, מותר להתרחץ במים חמים גם בחולה שאין בו סכנה. אשה שנזדמנה זמן טבילה בימי אבלותה אסורה לטבול, אבל מותרת לרחוץ גם במים חמים במקומות הנחוצים כדי ללבוש לבנים לספירת שבעה נקיים. אין לסוך גופו בשמן או במשחה לצורך תענוג, אבל כדי להעביר הזיעה או לצורך רפואה מותר. אין לאשה להתאפר במשך כל השלושים, חוץ מאשה נשואה אחרי שבעה. לכלה במהלך החודש הראשון לנישואיה לבחורה העומדת בשידוכין מותר להתאפר גם בתוך השבעה.
נעילת מנעלים
אין לנעול נעליים של עור, אבל נעליים מגומי (נעלי טניס) או מבד אם אין בהם שום חלק מעור מותר.
חיי אישות
האבל אסור במשך השבעה כולל שבת בחיי אישות, ויש להחמיר גם בשאר קרבות כגון חיבוק ונישוק ושינה במיטה אחת.
תלמוד תורה
אין לקרוא בתורה, נ"ך משנה גמרא הלכות ואגדות במשך כל השבעה כולל שבת, חוץ מספר איוב איכה וכדומה. כמובן מותר ללמוד הלכות אבלות וספרי מוסר. תהילים אם רגיל לומר בכל יום מותר כשאומרו בדרך תפילה ובקשה.
שאילת שלום
אין לומר שלום לשום אדם במשך השבעה, ואם אדם שאינו יודע שהוא אבל שאל בשלומו, בשלושת ימי האבלות הראשונים אין לענות לו, רק יודיע לו שאסור לו לענות, ואחר שלוש הימים מותר לענות. מותר לאבל לאחל לחברו שאר ברכות כגון ברכת מזל טוב וכדומה, וכן מותר לאחרים לאחל לאבל, ומותרים גם להושיט יד כשמאחלים זה לזה. אין לשלוח דורונות לאבל במשך השלושים, ולאבל על הורים במשך כל שנת האבלות. בפורים אין לשלוח לאבל משלוח מנות, אבל האבל צריך לשלוח אפילו בתוך השבעה.
כביסת בגדים ולבישתם
אין לאבל לכבס או לגהץ בגדים, וכן אין לאחרים לכבס ולגהץ את בגדיו גם אם אינו לובש אותם בתוך השבעה. אם מסר בגדיו למכבסה קודם שנעשה אבל, מותר להם לכבסם. אין ללבוש בגדים מכובסים במשך השבעה גם אם כובסו קודם שנעשה אבל. בני ביתו של האבל (שאינם אבלים) מותרים לכבס בגדיהם, וכן מותרים ללבוש בגדים מכובסים.
ישיבה על כסא
אין לשבת על גבי כסא וספסל, רק על כיסא נמוך משלושים ס"מ או על גבי כרים ומזרונים מותר. האבל אינו חייב לשבת כל היום רק בשעה שנמצאים אצלו המנחמים, ובשאר היום אפשר לו לעמוד ולהסתובב בבית.
תספורת וגילוח
אין לאבל להסתפר ולהתגלח במשך כל השלושים. אין לקצוץ ציפורניו במספרים או במקצץ ציפורניים, בין של ידיו ובין של רגליו במשך השלושים, אבל לקצוץ בשיניו או בידיו מותר, ומותר גם להתחיל הקציצה בכלי ולגמור בידיו או בשיניו.
יציאה מהבית
אין לאבל לצאת מביתו במשך השבעה גם לצורך מצווה, ואם אין אפשרות לסדר מניין בביתו בתפילות, יש להתיר ללכת לבית הכנסת ולהתפלל בציבור ולומר קדיש. כשקשה לו לישון במקום שיושבים בו השבעה, מותר לו לצאת לביתו בלילה בשעה שבני אדם כבר אינם נמצאים ברחובות.
השתתפות בשמחות
אין לאבל להשתתף בשמחות במשך השלושים, ולאבל על הורים במשך שנת האבלות ובברית מילה של בנו או בחופת ילדיו מותר להשתתף גם בתוך השבעה. ישנם מקרים שאפשר להשתתף בשמחות במשך האבלות, ויש להתייעץ על כך עם רב. ב. ברכות שונות אין לאבל לקדש הלבנה אם ישאר זמן לקדש אחר ימי אבלו, ובאם לא ישאר מותר לו לצאת בחוץ ולקדש אבל לא יאמר "שלום עליכם". מותר לו לברך ברכת "הגומל", וכן מותר לו לברך ברכת "שהחיינו" על פרי חדש, וברכת "הטוב והמטיב".
שמועה רחוקה
שמועה קרובה:
קרוב שלא נודע לו מפטירת קרובו בעת הפטירה והשבעה, ונודע לו אחר כך בתום השלושים או ביום השלושים למיתה, נקראת שמועתו "שמועה קרובה". בשמועה קרובה חייב האבל לנהוג אבלות שבעה ושלושים מיום השמיעה.
שמועה רחוקה:
אם הגיע אליו השמועה אחר שלושים למיתה אפילו בליל שלושים ואחד נקראת שמועתו "שמועה רחוקה". בשמועה רחוקה אינו נוהג אבלות רק שעה קלה, וגם אז אינו נוהג כל דיני האבלות רק די במעשה אחת של אבלות, כגון חליצת הנעליים או להתיישב בכיסא נמוך, ומיד אחר כך הוא יכול לנעול נעליו או לקום מהכיסא. בתוך המעת לעת לשמיעתו, ואם לא ברך בתוך המעת לעת שוב אינו מברך. בשמועה על פטירת הורים צריך לקרוע כל בגדיו לעולם. אינו חייב באכילת סעודת הבראה. אם שמע בשבת או ביום טוב אינו נוהג בהם שום מנהג אבלות, גם לא דברים שבצנעא. אם לא נהג אבלות בשעת השמיעה צריך להשלימו אחר כך. אבלים על הורים חייבים באבלות י"ב חודש עד גמר השנה מהפטירה.
חיוב הודעה:
אין חיוב להודיע לקרובים שמת להם מת. וכל זמן שלא נודע להם אין עליהם שום חיובי אבלות. ולכן אפילו מי שיודע מותר להזמינם לסעודת נישואין ושאר שמחות. אם הם שואלים אין לשקר להם ולומר שהוא עדיין חי. בנים זכרים המנהג להודיעם על פטירת הוריהם כדי שיאמרו "קדיש". בחגים וכן בפורים אין להודיעם מפני מניעת שמחה.
