בין הפטירה לקבורה

אנינות

פרק הזמן משעת הפטירה ועד לקבורה מכונה "אנינות" וכל אחד משבעת קרובי הנפטר החייבים לשבת שבעה, נקרא "אונן". ברם, אם הקרוב נמצא בעיר אחרת או בארץ רחוקה ואין בכוונתו להגיע ללוויה בהגיע אליו השמועה על מות קרובו חלים עליו מיד דיני אבלות בלבד. ישנן קהילות שבהן אין להלין את המת כלל (לדוגמא בעיר ירושלים) אלא מביאים אותו לקבורה באותו יום ואפילו בשעות לילה מאוחרות. רק במקרים מיוחדים כמו כבוד הנפטר כדי להמתין לבני משפחה שיגיעו מרחוק ללויה רשאים לדחות את מועד הלוויה ביום נוסף.

אנינות בימות החול

בתקופת האנינות האדם אסור בקיום מצוות עשה כולל הנחת תפילין, תפילה ק"ש וברכות וכדו' כדי שיוכל להתפנות לסידורי הלוויה (כדוגמא: האונן נוטל ידיים ואינו מברך על הנטילה, כמו כן אוכל ואינו מברך על המזון לא בתחילתו ולא בסופו.) אינו מברך ברכת "אשר יצר" אחרי עשיית צרכיו, וכן אינו עונה "אמן" בשמיעת ברכה או קדיש. כשמגיע לבית הקברות אינו מברך ברכת "אשר יצר אתכם בדין". האונן אומר קדיש בעת הלוויה. בזמן זה חל איסור לאכול בשר ולשתות יין. כמו כן אסור האונן ברחיצה, תספורת ושאלת שלום. וכן אסור לאונן לצאת מביתו אלא רק לצורכי הטיפול בנפטר. כיוון שלאחר הקבורה יחול על שבעת הקרובים איסור עשיית מלאכה,אם אחד מן הקרובים הוא בעל עסק ויגרם לו הפסד עקב סגירת החנות לשבעת הימים, יש אפשרות הלכתית להפעלת העסק, ע"י מכירת העסק לזמן קצר, יש לעשות זאת בהתייעצות עם רב לפני הקבורה.

אנינות בשבת וחג

אנינות מקיימת רק בימות החול ולכן אדם שנפטר מתו סמוך לכניסת השבת או החג והלוויתו מתקיימת לאחר השבת או החג, יחולו עליו דיני אנינות עד כניסת השבת או החג ומתפלל מנחה של ערב שבת או החג ובמוצאי השבת או החג חוזרים לחול עליו דיני אנינות עד שעת הקבורה ולכן לא יתפלל ערבית של מוצ"ש או החג וכן לא יבדיל, ברם, יאמר "ברוך המבדיל בן קודש לחול". ולאחר הקבורה חייב להבדיל את השבת עד יום שלישי אולם הבדלת יום טוב נוהגת רק ביום שלמחרת יום טוב. במהלך השבת או החג אסור הוא ביחסי אישות ובתלמוד תורה, ברם מותר לו לקרוא שתים מקרא ואחד תרגום וללמוד דיני אבלות ודברים שאינם משמחים את הלב, רשאי לשיר זמירות שבת ומותר באכילת בשר ושתיית יין.

דין תפילות השבת לאונן.

דין ישיבה בבית הכנסת – לא יישב במקומו הקבוע.
דין אמירת קדיש בשבת של אנינות – הדבר תלוי במנהג ונהגו רוב עם ישראל שהאונן יאמר קדיש בשבת.
ברכת כהנים – אם האונן הוא כהן לא יעלה לברכת כהנים ויצא מבית הכנסת קודם ברכת "רצה".
דיני ש"ץ ועלייה לתורה – אינו עולה לתורה ואינו משמש כשליח ציבור.

אנינות במועדי השנה

בחול המועד יחולו דיני אנינות.
ביום כיפור חלים דיני אנינות ואסור בבשר ויין, אבל מותר לו לטבול במקווה לכבוד החג.
אונן בערב סוכות רשאי לבנות סוכה.
אונן אסור באמירת תיקון ליל הושענא רבא.
בהושענא רבה נוהגים דיני אנינות כביום חול.
אונן בשמחת תורה יכול להקיף את התיבה בלי לרקוד.
בשמחת תורה מותר לו לקרוא פרשת וזאת הברכה – שתים מקרא ואחד תרגום.
יש מתירים לאונן לעלות לתורה בשמחת תורה.
בחג החנוכה לכתחילה יבקש מאחד מבני הבית שידליק ואם אין לו מי שידליק ידליק בעצמו בלי ברכה.
בחג החנוכה ביום הראשון שלאחר האנינות יברך שהחיינו.
אם הקבורה לאחר פורים אין עליו דיני אנינות כלל.
אם הקבורה תהיה בליל פורים ישמע את המגילה מאחר ואם יש פנאי לאחר הקבורה יקרא את המגילה פעם נוספת ללא ברכה.
בליל פורים אסור בבשר ויין עד לקבורה.
אם הקבורה ביום – בליל פורים חייב בכל המצוות (קריאת שמע, תפילה וקריאת מגילה), וביום פורים ישמע את המגילה מאחר ואם יש פנאי לאחר הקבורה יקרא את המגילה פעם נוספת ללא ברכה.
ביום פורים מותר בבשר ויין גם בשעה שהוא באנינות.
בשושן פורים בערים שאינן מוקפות חומה וכן בי"ד באדר בערים שמוקפות חומה (ירושלים וכד') האנינות נוהגת כרגיל.
בדיקת חמץ – ימנה שליח שיבדוק עבורו ואם אין לו שליח יבדוק בלי ברכה.
ביטול חמץ – האונן יבטל חמצו בערב ובוקר ויאמר "כל חמירא".
אונן בכור בערה פסח – אסור לו להשתתף בסעודת סיום מסכת וחייב לצום.
הסבה בליל הסדר – אונן אינו מסב.
בספירת העומר לכתחילה יספור בלי ברכה לאחר הקבורה ואם קיים חשש שיפסיד את הספירה יספור לפני הקבורה ללא ברכה, בשאר הימים שלאחר האנינות ימשיך לספור בברכה.
האבל מותר לומר תיקון ליל שבועת
האונן בתשעה באב פטור מתפילה ואינו אומר מגילת איכה וקינות.

ערוב תבשילין –

אונן בערב יום טוב הסמוך לשבת אם הקבורה תהיה לאחר השבת יניח ערוב תבשילין סמוך לכניסת יום טוב ויברך, ואם הקבורה בערב החג יניח לאחר הקבורה.

דין קידוש לבנה –

אם ימתין עד לאחר הקבורה יעבור זמן קידוש לבנה מותר לאונן לקדש את הלבנה.

אונן שהוא אבי הבן –

ישתדל למול אחר הקבורה, ואם אי אפשר ימולו את התינוק ומשהו אחר יברך את הברכה.
מותר לאונן שהוא אבי הבן לצאת מהבית לצורך המילה.

אונן שהוא סנדק –

לכתחילה אין לכבד אונן בסנדקאות, ברם, אם כבדוהו לפני שנעשה אונן יש להשתדל לגמור את כל הסידורים עם החברה קדישא יפני הברית ואז רשאי להיות הסנדק.

אונן שהוא מוהל –

ישתדל למול אחר הקבורה, ואם אי אפשר ימול את התינוק ומשהו אחר יברך את הברכה.
מותר למוהל שהוא אונן לצאת מהבית לצורך המילה.

פדיון הבן –

אבי בן בכור שהוא אונן לא יפדה את בנו אלא ידחו את הפדיון עד לאחר הקבורה.
לכתחילה אין פודים את הבכור אצל כהן שהוא אונן ואם אין כהן אחר מותר.

ברכת ברק ורעם–

(אונן פטור מברכת ברק ורעם (מנחת שלמה.

קריאת שמע על המיטה וברכת המפיל –

(אונן חייב בקריאת שמע על המיטה ובברכת המפיל (מנחת שלמה.
נתינת צדקה –אונן יכול לתרום לצדקה בתנאי שיאמר שזה לעילוי נשמת המת (מנחת שלמה)